כְּשֶׁאֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה הָיָה יֶלֶד, הוּא הֵבִין שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר עִבְרִית. כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁזֹּאת שְׂפַת הַתּוֹרָה, שָׂפָה קְדוֹשָׁה שֶׁמַּתְאִימָה רַק לִתְפִלָּה. אֱלִיעֶזֶר לֹא תֵּאֵר לְעַצְמוֹ שֶׁיּוֹם אֶחָד הֲמוֹן אֲנָשִׁים יְדַבְּרוּ וְיָשִׁירוּ וְיָרִיבוּ וִישַׂחֲקוּ בְּעִבְרִית. וְהוּא בֶּטַח וּבֶטַח לֹא דִּמְיֵן שֶׁזֶּה יִקְרֶה בִּזְכוּתוֹ!



בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה וְקוֹלַחַת מְסַפֶּרֶת תָּמִי שֵׁם־טוֹב, כַּלַּת פְּרַס זְאֵב לְסִפְרוּת יְלָדִים, 
אֶת סִפּוּרוֹ הַמְּרַתֵּק שֶׁל מְחַיֵּה הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. אֵיזֶה מִין יֶלֶד הָיָה אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה?
אֵיךְ שִׁנָּה רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ אֶת חַיָּיו? לָמָּה יָשַׁב בַּכֶּלֶא? וְאֵיךְ הִצְלִיחַ לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ?



הַסִּפּוּר שֶׁל אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה, שֶׁמַּתְחִיל בְּרוּסְיָה, חוֹלֵף בְּפָּרִיז וּמִסְתַּיֵּם בִּרְחוֹב 
בֶּן־יְהוּדָה, מַזְמִין אֶת הַיְּלָדִים לְהַכִּיר אֶת הָאִישׁ שֶׁבִּזְכוּתוֹ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים אֲוִירוֹן, גְּלִידָה, בֻּבָּה וַחֲבִיתָה; הָאִישׁ הַסּוֹעֵר, שֶׁפַּעַם כָּעֲסוּ עָלָיו (בְּהַרְבֵּה שָׂפוֹת), וְהַיּוֹם אוֹמְרִים לוֹ תּוֹדָה רַבָּה (בְּעִבְרִית).



תָּמִי שֵׁם־טוֹב הִיא תַּסְרִיטָאִית וְסוֹפֶרֶת יְלָדִים וְנֹעַר, מְחַבֶּרֶת הַסְּפָרִים רַק בִּשְׁבִיל מִילִי, מַהְפֵּכַת הַתַּפּוּזִים שֶׁל מָתִי, דֵאוּס וְהַסֵּפֶר עֲטוּר הַפְּרָסִים וְאֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ עַכְשָׁו, שֶׁתֻּרְגַּם לְחָמֵשׁ שָׂפוֹת.